החלטה בתיק עת"מ 49657-03-11

1.         בקשה על פי פקודת ביזיון בית משפט לכוף על המשיבה לקיים את פסק דיני מיום 4/7/12 ולחייבה להמציא למבקשת שומת ארנונה לשנים 2011, 2012 על פי התעריפים הקבועים בצו הארנונה  באזור שומה ב'.

2.         ביום 4/7/12 ניתן פסק דין בעתירות המבקשת שתקפו את ההבחנה שנקבעה בצווי הארנונה של המשיבה בין אזורי שומה "א" ו"ב". בפסק הדין קבעתי, תוך הפנייה גם לפסק דיני בעת"מ 28804-02-11, 6709-03-11  (להלן "עניין סאיקלון") כי "הנני מורה על ביטול אזור השומה "א" ומורה למועצה להמציא לעותרת תוך 30 יום הודעות שומה מעודכנות בהן יחושבו תעריפי הארנונה לפי התעריפים באזור שומה ב". בפסקי הדין הבהרתי כי נפל פגם בהבחנה בין אזורי השומה הואיל וההבחנה התבססה רק על מבחן שווי המקרקעין; ללא קביעת הקריטריונים הרלבנטיים להבחנה, ללא בחינת השפעת השווי על הכדאיות הכלכלית ועל היכולת הכלכלית בכל אזור, ובלי שהוכח כי שווי המקרקעין הינו מבחן רלבנטי להבחנה בין אזורי השומה. עוד קבעתי כי לא ניתן לסמוך על חוות הדעת שהוצגו וכי הנתונים שהובאו בחוות הדעת השונות אינם מספיקים כדי לקבוע את הבדלי השווי.

3.         למרות שבפסק הדין נקבעה הוראה אופרטיבית מפורשת לפיה על המשיבה להמציא למבקשת שומות חדשות שיחושבו על פי תעריפי הארנונה באזור שומה "ב", המציאה המשיבה למבקשת שומות הכוללות חישוב מעורב; חלק מהנכסים חושבו על פי תעריפי הארנונה באזור שומה "ב" וחלקם על פי תעריפי הארנונה באזור שומה "א".

            המשיבה הסבירה את אופן הוצאת השומות בפרשנות פסקי הדין. להבנתה, בפסקי הדין נבחנו רק הסיווגים שעניינם "נכסים המשמים לתעשייה". הואיל ובנכסי המבקשת נכללים גם נכסים שייעודם לתעשייה וגם נכסים שייעודם שונה (כמו משרדים, מכון טיהור , קרקע תפוסה לאחסון, קרקע המשמשת לכל משרה), הרי שלשיטתה של המשיבה יש להמשיך ולחייב את הנכסים שאינם משמשים לתעשייה לפי הסיווגים באזור שומה "א".

4.         מכל מקום, לטענת המשיבה, מקומן של טענות המבקשת הינו בערעור על פסק הדין ולא בבקשה על פי פקודת ביזיון בית המשפט. עוד נטען כי לא היה מקום לצרף את ראש המועצה כמשיב לבקשה.

הכרעה

5.         עמדתה של המשיבה אינה מקובלת עליי.  בפסק הדין  שניתן בתיק זה נקבעה הוראה אופרטיבית ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים. נקבע כי על המשיבה להמציא למבקשת שומות חדשות שיחושבו על פי התעריפים באזור שומה "ב" (פסקה 16 לפסק הדין). אין בהוראה האופרטיבית כל הבחנה בין הנכסים השונים ובין השימושים השונים. הקביעה הינה כי כל הנכסים נשוא העתירה יחושבו על פי התעריפים באזור שומה "ב".

            אילו סברה המשיבה שיש לצמצם את פסק הדין ולתקן את השומות רק ביחס לחלק מהנכסים או לחלק מהשימושים, היה עליה לנקוט בהליך מתאים (ערעור או בקשה לתיקון). המשיבה לא נקטה כל הליך ולכן עליה לפעול בדיוק לפי הנחיות פסק הדין.

6.         יתרה מזו, ניסיונה של המשיבה לפרש את פסק דיני בעניין סאיקלון כאילו הוא חל רק על חלק מהנכסים המשמשים לתעשייה ואינו חל על נכסים המשמשים ליעודים אחרים, דינו להידחות. גם בפסק דין בעניין סאיקלון הורתי בסעיף 51 מפורשות כי "יש לתקן את השומות שהוצאו לעותרות לשנים 2009, 2010, 2011 ולחייבן בהתאם לתעריפים באזור שומה "ב" בלבד". בפסקי הדין לא הבחנתי בין השימושים השונים או הנכסים אלא קבעתי כי כל נכסי העותרות שם יחושבו על פי התעריפים באזור שומה "ב".

7.         זאת ועוד, בפסק הדין בעניין סאיקלון נדונה ההבחנה בין אזורי השומה השונים ככל הנוגע להבחנה בין מפעלי תעשייה בתוככי היישובים (אזור שומה "ב") למפעלי תעשייה באזורי תעשייה מחוץ ליישובים (אזור שומה "א").

הדיון נגע להבחנה בין אזורי השומה ולא להבחנה בין השימושים השונים של מרכיבי המפעלים. בפסק הדין נקבע כי לא הוכחו נתונים המצדיקים את ההבחנה בין אזורי השומה השונים. הואיל והעותרות בעניין סאיקלון היו בעלות מפעלי תעשיה נכללה התייחסות מפורשת להבחנה בין מפעלי תעשייה. עם זאת, ברי כי ההחלטה בדבר בטלות ההבחנה בין אזורי השומה נוגעת לכל מרכיבי המפעלים. הניסיון לפצל את ההחלטה ולצמצמה רק לאותם שימושים שסווגו על ידי המועצה בצווי הארנונה כשימושם לתעשייה, אינו תואם את פסק הדין ומהווה ניסיון לא סביר ולא הגון לשנות את משמעות פסק הדין.

8.         בסעיף 32 לפסק הדין בעניין סאיקלון ציינתי את הביטוי "נכסים המשמשים לתעשייה" שכן המחלוקת עסקה רק בנכסים המשמשים לתעשייה באזורי התעשייה השונים. עם זאת, המחלוקת לא עסקה בהבחנה שעושה המשיבה בין השימושים השונים בכל אחד ממרכיבי מפעלי התעשייה. משנקבע שאין מקום להבחנה, הרי שקביעה זו חלה על מפעלי העותרות בשני התיקים על כל מרכיביהן.

9.         לאור ההבהרה בהחלטה זו  הנני מקווה שלא יהיה  צורך בנקיטת סנקציות כלשהן ואף לא בסנקציות על פי פקודת ביזיון בית המשפט.  יש להניח כי משהובהרו הדברים תמציא המשיבה למבקשת שומות מתוקנות.

מכל מקום , מובהר כי המבקשת אינה חייבת בתשלום העולה על תעריפי הארנונה באזור שומה "ב". המשיבה תדאג להמצאת השומות כנדרש ועל פי פסק הדין ולאור ההבהרה בהחלטה זו, בתוך 15 יום.

            למען הסר ספק מובהר כי כל רכיבי השומה יחושבו על פי התעריפים באזור שומה "ב" בלבד.  כל עוד לא יומצאו שומות התואמות את החלטתי זו לא תהיה המבקשת חייבת בתשלום ולא ניתן יהיה לנקוט נגדה בהליכי גבייה.

10.        רק אם המשיבה לא תעמוד בהוראות פסק דין תוכל המבקשת לשוב ולפנות לבית המשפט וככל שיהיה צורך אשוב לדון בטענות בעניים הסמכות למתן סעדים על פי פקודת הביזיון.

המשיבה תשלם למבקשת הוצאות בקשה זו בסך של 1,500 ש"ח .

ניתנה היום, כ"א חשון תשע"ג, 06 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.